שחיקה חומצית של השיניים: הסבר, דרכי טיפול ומניעה 

שחיקה חומצית של השיניים - acid erosion of the teeth

ד"ר גיא וולפין

שחיקה חומצית של השיניים הינה פגיעה באמאייל המגן על השיניים בגלל חשיפה לחומצות, שלא נוצרו ע"י חיידקים. המקור העיקרי לחומצות אלו הוא תזונה עשירה בחומצות ו/או אנשים הסובלים מחומציות קיבה בחלל הפה. החומציות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לשיניים, ולנטייה מוגברת לרגישות בשיניים ולעששת.

אנשים שבנוסף לשחיקה החומצית גם סובלים מהיגיינה אוראלית לקוייה ואף מזניחים את השיניים יסבלו מרמת סיכון גבוהה לעששת ולהרס השיניים. שחיקה חומצית עלולה להופיע בכל גיל, כולל תינוקות. ברוב המקרים אנשים אינם מודעים לכך, וממשיכים לגרום נזק שלא במודע. 

הנזק לשיניים הינו בלתי הפיך, מכיוון שהגוף אינו יכול לרפא או לחדש את השיניים, ולכן עדיף למנוע את הנזק עוד לפני הפגיעה. יש לציין ששחיקה חומצית עלולה לפגוע גם בכתרים ובסתימות, ולא רק בשיניים עצמן.

תזונה עשירה בחומצות

החומציות יכולה להיות טבעית (למשל בפירות הדר) או מלאכותית (למשל שימוש בסוכר)

• פירות ומיצי פירות: במיוחד פירות הדר, כמו תפוזים, אשכוליות ולימונים, שהינם חומציים במיוחד, וכן ענבים, שהינם מתוקים במיוחד. גם עגבניות ומלפפונים חמוצים מאופינים בחומציות גדולה יחסית.
• משקאות ממותקים: במיוחד משקאות תוססים המכילים סוכר, כמו קולה וכו', בגלל שגם הסוכר מעלה את החומציות, וגם החומצות שמתסיסות את המשקה מעלות את החומציות.
• חטיפים וממתקים: בשל תכולת פחמימות גבוהה החומציות בפה עולה.
• אחרים: יין, קפה, תה, רטבים לסלט ואפילו סודה ומשקאות תוססים דיאטטיים גם הם חומציים.

חומציות קיבה בחלל הפה

באופן רגיל חומצת הקיבה לא עולה ומגיעה אל חלל הפה, ולא גורמת נזק לשיניים. אך קיימות  קבוצות סיכון, שסובלות באופן כרוני מחומצת קיבה בפה, שעלולה לגרום נזק קשה לשיניים.

• בחילות והקאות בהריון: נשים בהריון שסובלות מהקאות מרובות, בעיקר בטרימסטר הראשון.
• בולימיה: אנשים הסובלים מבולימיה מקיאים לאחר הארוחות בכדי להרזות. (בעיקר נערות ונשים צעירות).
• רפלוקס: אנשים הסובלים מעליית חומצה מהקיבה לפה באופן כרוני באופן לא רצוני.

גורמים מחמירים נוספים

• היגיינה אוראלית גרועה: אנשים שלא משקיעים במיוחד בשמירה על השיניים מצחצחים גרוע של השיניים, במיוחד אם המברשת אגרסיבית וגסה, או כשמצחצחים בכוח רב. השחיקה שתיגרם לשיניים ולחניכיים מחמירה את הנזק שנגרם בגלל השחיקה החומצית. נזק גדול לשיניים יכול להיגרם גם בגלל צחצוח עם חומצות להבהרת השיניים, וכן בצחצוח במשחות להלבנת שיניים, ובעיקר משחות "ביתיות", כמו מלח גס, סודה וצמחים.
• יובש פה: אנשים הסובלים מיובש פה יסבלו יותר מהרגיל משחיקה חומצית, מעששת ולעיתים גם מתחושת יובש ושריפה בלשון. יובש פה עלול להיגרם בגלל תרופות שונות, מחלות וטיפולים רפואיים (במיוחד כמותרפיה והקרנות לאיזור ראש-צוואר).
• תינוקות: קבוצת סיכון מיוחדת הינה תינוקות שהתזונה שלהם עשירה בסוכר וחומצות, כגון שתייה ממותקת, דבש, פירות וחטיפים. הרגל שנחשב מזיק במיוחד הוא מתן שתייה ממותקת בבקבוק, ובמיוחד בעת השינה. הרגל זה עלול לגרום ל"עששת הבקבוק" – ריקבון מתקדם ברוב השיניים בפה.

איבחון

רופא שיניים מיומן ו/או השיננית אמורים לאבחן שחיקה חומצית כחלק מבדיקת השיניים השגרתית, גם אם לא התלוננת, ולידע אותך על מצב ועל אפשרויות הטיפול והמניעה. אם יש לך חשש מפגיעה חומצית, בקש מהרופא בדיקה נוספת.

• השיניים שנפגעות יותר מכולן הן בדר"כ החותכות. גם בשאר השיניים ואף בשיניים טוחנות תתכן פגיעה.
• האמאייל דק ושקוף יותר, ולעיתים נראה בצבע שקוף או כחלחל בקצה השיניים החותכות
• השיניים יכולות להיראות צהובות יותר. זאת בגלל התמוססות האמאייל וחשיפת הדנטין, שהינו בצבע צהוב יותר
• לעיתים יש שבר של קצה הלהב, שהוא החלק החותך והדק של השן.
• לעיתים נוצרים שקעים קטנטנים על פני השן, ומרגישים שהשיניים אינן חלקות, והלשון נוגעת במשטח מחוספס.
• לעיתים ישנה רגישות בשיניים בעת חשיפה לקור, למשל רוח, אוויר, שתייה קרה, קרח וכו'. לעיתים יש רגישות באכילת מזון מתוק או חומצי. היעדר רגישות לא מעיד על היעדר שחיקה חומצית!

מניעה

• להפחית צריכת משקאות ומאכלים חומציים ולהרבות בשתיית מים וחלב. אם כבר שותים משקה חומצי ו/או ממותק, כדאי לשתות עם קש ולבלוע במהירות.
• לא לצחצח שיניים מיד לאחר משקה/מזון חומצי, לפחות שעה, בגלל שאז האמאייל רך ופגיע יותר. כדאי לתת לרוק לנטרל את החומצה. כדאי יותר לשטוף את הפה עם מים. ואם אפשר – עם שטיפת פה המכילה פלואוריד. פלואוריד מנטרל את החומציות ומחזק את השיניים, מנטרל חיידקים ומרענן את הנשימה.
• לא לצחצח שיניים מיד לאחר הקאה, מאותן סיבות. לנהוג לפי אותן הוראות. אין מניעה לנשים בהריון להשתמש בשטיפת פלואוריד.
• לא לצחצח שיניים עם משחות "ביתיות" (מלח גס, סודה לשתייה וכו') או עם משחות להלבנה.
• לבקש הדרכה בהיגיינה אוראלית ובתזונה נכונה מרופא השיניים ו/או מהשיננית.
• להשתמש במברשת שיניים רכה וקטנה, לפי הוראות הצחצוח. להשתמש במשחת שיניים עדינה המיועדת לשיניים רגישות.
• ביקורת וטיפולים במרפאת השיניים לפחות אחת לחצי שנה.

 עצות להיגיינה אוראלית טובה ולצחצוח נכון

טיפולים במרפאת השיניים

כאמור, הנזק לשיניים בעקבות שחיקה חומצית הינו בלתי הפיך, ועדיף למנוע אותו מאשר לטפל. שיניים שעברו שחיקה חומצית חלשות יותר מבחינה פיזית, ולכן עלולות יותר להישחק ולהישבר, והינן חשופות יותר לפגיעת חיידקים וריקבון (עששת).

• איבחון ומניעה: אם נפגעו השיניים, חשוב לתקן את הנזק בהקדם ולעקוב באופן סדיר.
• משחות מיוחדות: הרופא והשיננית יכולים למרוח על השיניים משחות שונות המכילות חומרים שונים שיפחיתו את הרגישות בשיניים ויחזקו אותן.
• שיחזורים: כאשר הפגיעה בחומר השן עדיין קלה עד בינונית, אפשר לשחזר את השן בחומרים מיוחדים, אשר מתאימים למצב. החומר הנפוץ ביותר הינו קומפוזיט, שמכונה "סתימה לבנה". חומר יעיל אחר נקרא גלאס-יונומר, שהינו פחות אסתטי אך משחרר פלואוריד.
• ציפויי חרסינה: כאשר הנזק לשן אינו גדול, והגורם לשחיקה החומצית נפסק, ציפוי חרסינה יכול לחזק את החלק הקדמי של השיניים ולהחזיר את הצבע, החלקות והברק לשן.
• כתרי חרסינה: אם הנזק לשן גדול, ובמיוחד אם השחיקה החומצית נמשכת, ייתכן צורך בכתרי חרסינה שיגנו על השן מכל צדדיה. חשוב לבצע כתרים מחומרים איכותיים מאוד, ובעיקר פלדיום, זהב וזירקוניה, בכדי לשמור על תוצאה איכותית, בריאה ואסתטית לאורך שנים רבות.
• כאמור, שחיקה חומצית עלולה לפגוע גם בכתרים ובסתימות, ולא רק בשיניים, ויש חשיבות עליונה להפסקתה.

שחיקה חומצית של השיניים : גירסה כוללת תמונות